בשיעור מובאת הדוגמא הבאה :
נתונים :
1.אחד מכל 50 אנשים שצופים במודעה נרשמים --> אחוז המרה של 2% (1/50=2/100)
2.הסכום שמשלם אותו אחד שנרשם עבור הקורס הוא לדוגמא 1000 ₪ .
העלות של קליקים עבור הקורס היא 300 ₪
מכאן שהרווח הוא 700 ₪.
המסקנה – הביד ההתחלתי שנציע הוא 2% מתוך 700 ---> כלומר 14 ₪ .
וכאן מתחילה הנקודה הראשונה שלא ברורה לי :
אופיר אומר ב 48:58 (נקודת ציון הזמן בשיעור ) שנניח שיחס ההמרה הוא 10% .
כלומר נתון יחס המרה של 10%
רווח עבור מכירה : 700 ₪ (לא אמר שהרווח השתנה )
משום מה אופיר אומר שצריך לקחת ברירת מחדל של 14 אגורות.
הרי לפי העיקרון של הדוגמא הקודמת המחיר המוצע צריך להיות 10% מתוך 700 -->כלומר 70 ₪.
נקודה שנייה :
נניח שאכן לא הבנתי את החישוב ,ואכן הברירת המחדל צריכה להיות 14 אגורות.
לפי הנאמר בחלקים קודמים של הקורס ,אנו מעוניינים למצוא בהתחלה נקודת איזון שבה אנו לא מורווחים ,ולא מופסדים (תיאורטית .ברור לי שהסיכוי ליפול בדיוק על נקודה תיאורטית זו הוא נמוך)
על מנת שאח"כ נוכל לעשות אופטימיזציה לנושא.
אם כך פני הדברים ,אז מדוע מייד אח"כ נאמר ש-14 אגורות זה מחיר נמוך מידי (לפי מה קבעת ?)
ושכדאי להעלות ל-1 ₪.