הבנקים ממש נודניקים לפעמים.
מבחינתם כ.א. = הקצאת אשראי - לקיחת סיכון עליהם האם תשלם בסוף החודש.
אז הם עושים חשבון
א. האם יש ללקוח חשבון משכורת בסכום שיכסה את זה? לא?
ב. האם ללקוח יש ערובות שיחסו את זה ? לא?
ג. להיות נחמד? לא?
ד. תגיד ללקוח לא!.
ה. כן להיות נחמד - תגיד לו שהוא צריך להביא ערובה בסכום הרשאת הכרטיס - להקפיא כסף בפקדון/נייר ערך.
מה האפשרויות האמיתיות???
1. ערובה כדי לקבל אשראי? כמו שהוזכר לערב הורים/לקוח אחר בדר"כ מדובר על ערבות בצורה כלשהי במקום הקפאת כסף.
העברת חשבון?
2. אם יש לך משכורת והבנק פשוט מנסה להיות קשוח/נודניק - ניתן לעשות שוק, בנק זה כמו חנות בגדים לא יותר, ניתן לעבור חנות, רוצים הצעות:
http://www.bankrate.co.il/site/banking_PassBank.asp
3. איום על לעבור בנק גם עובד לפעמים (צריך להיות אמין וליפול עם האוזניים הנכונות).
4. כ.א. חוץ בנקאי, כל המנפיקים היום (נראה לי) מוכנים להנפיק כ.א. שלא דרך הבנק (ישראכרט/כאל/..) ההבדל מבחינתם זה שהם לוקחים את הסיכון במקום הבנק, מהידוע לי הם יותר “גמישים” בלאשר כ.א. (זה העסק היחיד שלהם בניגוד לבנק).
5. כ.א. זמניים וויזה נטען/Isracard.web (השני יותר זול, הראשון יוצר זמין)
6. אם הבנקאי שלך לא אטום, אתה יכול גם לבקש כ.א. בין לאומי עם מסגרת מופחתת מתחת ל 10,000 לסכום הגיוני ואז הערובה הנדרשת קטנה יותר. (לי הם לא רצו להקשיב בזמנו אבל כמו שהם יכולים לעלות מסגרות של כ.א. הם יכולים להוריד, העניין שאם חו"ל יש להם זמן אשראי ארוך יותר ועוד סיבוכים ש"מפחידים" אותם)
7. אם אף אחת מהאופציות הללו לא סיפקה לך מענה גם מספר 10 לא תספק, תחזור לסיבה למה אתה עושה את זה ושיהייה אמיתי וחזק ואז גם המכשולון הזה לא יעמוד בפניך.
שלום אורח! אנא בצע 
